מעבר לסטארט-אפ ניישן: ישראל מגייסת מנהלי חשבונות, לא רק מתכנתים

תשאלו מישהו בחו"ל במה עובדים ישראלים ותקבלו מילה אחת: הייטק. המותג "סטארט-אפ ניישן" כל כך חזק שהוא הפך בשקט לתיאור של שוק העבודה כולו. תסתכלו במודעות עצמן, ותגלו סיפור אחר, ומרגיע בהרבה.

מתוך יותר מ-41,000 משרות פעילות בישראל, רק כ-12% הן משרות הייטק. המשרה המפורסמת ביותר בארץ היא לא מהנדס, היא מנהל/ת חשבונות. עבודות פקידות ואדמיניסטרציה, כקטגוריה, מגייסות יותר מכל מקצוע פיתוח התוכנה. וכך גם נהגים, עובדי מחסן, מטפלים וקופאים. יש יותר משרות פתוחות למלגזנים (189) מאשר למהנדסי AI ולמידת מכונה (179).

למה אלה חדשות טובות

אם אי פעם הרגשתם בחוץ כי אתם לא יודעים לתכנת, תקראו את זה שוב. הביקוש הגדול בישראל הוא למיומנויות נפוצות וניידות: ניהול הוא המיומנות המבוקשת ביותר, בכ-40% מהמשרות (יותר מ-8,000 תפקידים), ואחריו הנדסה, כספים והנהלת חשבונות, מכירות, שירות לקוחות ולוגיסטיקה. אקסל מופיע ביותר משרות מכל שפות התכנות המרכזיות ביחד. לא צריך נישה כדי להיות מבוקשים כאן, צריך להיות טובים בדברים הרגילים שמשרדים באמת רצים עליהם.

ויש גם הרבה בשביל כולם. השוק גדול וטרי: יותר מ-41,000 משרות, 86% מהן פורסמו בחודש האחרון, פרוסות על פני כ-3,800 חברות שונות. אין כאן קומץ ענקיות שעושות את כל הגיוס, אף מעסיק לא מחזיק אפילו 2% מהשוק. זה שוק רחב, ודמוקרטי.

אשליית "המהנדס"

גם המילה "מהנדס" מטעה. רוב המודעות שכתוב בהן מהנדס הן בכלל לא תוכנה, אלא מהנדסי מכונות, חשמל, בניין ותהליך. חשמלאים פשוט מופיעים ביותר מודעות ממהנדסי DevOps. כלכלת הקסדה גדולה מכלכלת המקלדת.

השורה התחתונה

תפסיקו להתייחס להייטק כאל הדלת היחידה. שוק העבודה הישראלי מתגמל אנשים רב-תחומיים, מנהלים, ואנשים שאפשר לסמוך עליהם עם גיליון אקסל ולקוח. אם זה אתם, הכותרות הקודרות שיקרו לכם לגבי הסיכויים שלכם.